משב הרוח מכה בפנייריחה מהול בבצק אפויהלב הפועם גועש ורוגשוהנשמה מתחילה לחלחל החוצה
מרוב געגועהחלו לנזולדמעות מלאות תקווהכדי לראות אותך בשלמותך
עצמי את עיניךחבקי אותיוגעי בצוואריבלשונך המתקתקה
הריח של גופךמזכיר לי את הריחשל האזור הישןשבו גדלתי עד עכשיו