כשהכרתי אותך03/07/2006 12:27 | רפי ניניוכשהכרתי אותך - היית מה שאינך ילדה תמימה - בחיתולי החיים עינייך הרכות כיוונו את מבטך אל מרום התשוקה - אל צרכייך החבויים ושוב אינך ילדה כי היית וחזרת ונשארתי שם - נשארתי אדם, נשארתי מי שאני ואת זחלת בין שיפולי המציאות, בדרך לא דרך חלקה כמשי, אדומה כדם ואני? אני רק בן אדם... חזרת מזרועותיו המאמצים מליבו השבור לרסיסים של נשוא חלומותייך הרטובים ונותרתי רטוב עד לשד עצמותיי ומי ינגבני - מי ימחה את דמעותיי? כשאת אינך - גופך עוד נותר כאן חבוי בתוך עצמו - נתון לגחמותיי אבל את אינך, ואני עושה בך כראות עיניי נוגע, מלטף, מנשק ברעב ואיני שבע אני עוד רעב לגופך, קחי אותו מכאן - ילדה!!! |