ושוב אני חוטב ,את הבית מן הלב

לובש ירוק, עונד 

כמו תכשיט - את הקנה שמכביד

נועל את נעליי בתוך עולם כבוי

לוקח

תיק גדול שיכיל את כל רגשותיי

מעצור ראשון

מעצור שני

כבר הספקתי לספור

משבוע לשבוע נעצרים החיים

ממשיכים

הכל שיחזור ,חילוף 

של מה שהיה 

זה כלל לא משנה

אני לא מכיר את ביתי

אני לא מחובר למחשבות ליבי

החיוך של אמא לא עוזר

הדיבור של אבא לא משחזר

החיים נעצרו לשלוש שנים

החלומות היו סתם, הספרים

התשובות ,הרצון ,הכתיבה ,הרגשות.

מי בכלל יחזור אחרי שלוש שנים 

שהם היו בקור 

לא נתנו לבחור ,לזכור

לא שאלו אם רוצה לזכור

את ילדותי השארתי מאחור

מעכשיו כל זיכרון שהיה 

יבוא בצורת משפט מדוקלם,

בגימגומים של "לא זוכר ,זה היה מזמן"  

השיכחה שלי היא התגלמות השטן

ילד שכותב על אהבה וזוגיות

רוצה קצת לצוף מעל כולם

נתנו לו נשק ומדים

זכרונות מתאדים

ואט שוקע במעמקים

וגם אותו השיר שמעל מוזכר

גם אותו אשכח מחר