הרגע שמתפוגג,

הלב שנשאר בודד,

הקסם שחדל,

מלהתקיים, מלהתבדל

 

הימים שהפכו שנים

וסופים שמתקרבים

ריקנות מלאה מילים

שאשאיר אחרי, לחודשים

 

החיוך שיישבר

הבכי שיתחבר

הדמעות שיצטלבו

בדרכן למטה יתאספו

 

אל בריכה עמוקה

של כאבים וחרטה

שתמאן להתאדות

נהר עצב ללא גדות

 

מחשבות יכו אותה

ללא הרף ללא הפסקה

והדם יבער כמו אש

ליבה לא יתאושש.

 

קוטל- חיוך אהיה

הלכאה עצמית שלא תרפה

טבועה עמוק בדם

רגש שנעלם.