22/12/2010 05:29 | The Professor זעקה נשמעת בחדר מהדהדת בין הקירות מפלחת, חותכת מתפרצת ברגע אחד של רשלנות והסדקים סוללים את דרכם בחומות וכשזה מפסיק לכאוב הם נעצרים בבת כאילו כל מה שנדרש להם להמשיך הוא עוד זעקה אחת עוד דקירת כאב עוד מחט בבובה אך היא הפסיקה לכאוב כל שנשארו הן דמעות מלח נוזל, דולף מזוויות עיניה והיא אינה רואה היא רק שומעת והוא רק רואה הו, הוא רואה הרבה אך מסרב להקשיב לזעקתה החותכת מנפצת החלונות סודקת הקירות קורעת, מפלחת, מרטשת לחתיכות כי יש רק גוף אין רגש