את המעט לקחתי

קמתי והלכתי אל הלא נודע

בין קירות ריקים 

רעשים לא מוכרים

פחד אלוהים

להיות לבד.

רדפו אותי המחשבות

אבל נסעתי בלי לעצור

למקום בו יקבלו אותי

חיים שלמים השארתי מאחור.

היו שם ימים דהויים

עכשיו אני נזכרת

איך הייתי עוברת

לידך בלי להבחין

וכשהתחלתי לצייר

את חיי החדשים

היו שם גם השמש והים

והייתי גם אני, בצבעים.

אז קחי לך תיק

עם המעט

ןלכי לך אל הלא נודע

בין קירות ריקים

רעשים לא מוכרים

ותראי שטוב להיות לבד..