אני דומע אתכם

רבן יוחנן בן זכאי

וחמשת תלמידיך

ביבנה של רוח,

לאחר אגרוף הרשע

של רומי

על משאת ליבכם,

פצעי כאביכם הקדושים,

ירושלים

 

במיוחד דומע אני אותך

החמישי בתלמידיו

אלעזר בן ערך

כשרואה אותך ביבנה

בפעם האחרונה

בבית המדרש

קורא אל מולם

את "והחרש היה ליבם"

במקום

"את "החדש הזה לכם"

וקינטרוך והספידוך

ואמרו אבד לעד

אותם האבודים

ובלי השיב לרעתם

מצאת לך לכת

עם אישה יפה

אל מקום מים יפים

אמאוס

כנגד בית מדרש

בלא מים טובים בלב

שמאוס

 

אני דומע אתכם

רבן גמליאל

ורבי יהושע

ואלעזר בן עזריה

ובמיוחד ,במיוחד

אותך

רבי עקיבא איש צנוע

ששלחת את אבותינו,אבותיי

לגלות אלפיים

מירושלים של זהב

של אשתך בת כלבא שבוע

ועד לירושלים של זהב

השרויה בחלומה

 

אני דומע        אתכם

בשל כאביכם הרבים

ענקים של רוח

אך דומע אתכם גם

על הלב שנסגר

ולא היה פתוח לסיני

עוקרי הרים,

אני דומע אתכם

כי יכול היה להיות

לגמרי אחרת

אבל מודה לכם

באהבה ובהכנעה

ממרומי אלפיים שנים

תודה

 

אני דומע אותי

בלי קשר

כי יכול היה תמיד

להיות לגמרי אחרת

אלמלא

נסגר ליבי

בכלוב קרח

של אהבה עצמית

ועקרו אותי

ההרים..