לא להאמין הצלחנו לגדל ערוגה של גזרים,

כתומים ארוכים מתוקים עסיסיים גם יפים.

לפתע בצבצה צנונית יפה אדמונית מבושה.

שלום לך צנונית מה את עושה בן כל הגזרים.

 

עת לקחנו אותה בידיים הגזרים הסמיקו,

כל הגזרים צחקו מעניין אם אותה יקלפו.

אך נכדי הקטן צייר לה עיניים פה שפתיים,

אף קטנטן,תסרוקת מכל העלים הירוקים.

 

נשים אותה לקישוט בסלט,כמו קרוסלה,

המראה מלבב,הצבעים רעננים בקערה.

הגזרים התגרדו יחדבפומפיה לשבבים,

השיר יצא שמח כל הנכדים היו מרוצים.

 

השיר העצוב יכתב כשכל הערוגה תהייה בצלצלים.