אור חיים שוקרון

כשאתה בחושך, בתוך העלטה,
גם אור קטן, שלהבת נר רוטטת,
מהווה מגדלור וחוף מבטחים.
אלי הנור הקטן,
שמים אנו מבטחנו.
גם אם לא נדע,
מי המחזיק בנר.
האם מטיבנו
או צר ואויב.

כשאתה באור טובל,
מביט אל לב החשיכה.
גם אם האור בו אתה שרוי,
הוא אור של צר ואויב.
החשיכה והאפלה,
מאיימים יותר,
נוראיים יותר.
לא נשים פעמינו,
לצעוד, אל תוך המחשכים.

אך שם, בחושך המאיים.
שם בלב המאפליה.
טמון זרע התיקווה,
צפון עתיד חייך.
כי רק שם, בחושך השחור,
ניתן יהיה לראות,
את נקודת האור.
שאולי, כן אולי,
תהיה שלהבת חייך.

הזכויות שמורות לחיים שוקרון