רוחות סערה בקרבנו.

אהבת נעורים
משחקי ילדים,
מחבואי רגשות בכלובי יצרים קטנטנים.

מישהו קם ומכבה את האור, וכעת
נותרנו רק אני אתה וההיא.
רוצים ליפול אל טירוף, לעוף עם הגוף, לחיות!
כן לחיות! למות מאהבה,
להשרף מתשוקה וכישוף עד
שנגמור וניגמר.

אבל הערוץ החינוכי לימד והסביר
שגם הטירוף בא בצורה מסודרת, בהקפדה.
יש לשמרו בין קירות לבנים קרים,
להשקותו במנות מדודות של נורמה.
ועוד הוא לימד
שאהבה עושים בשניים
או שלא עושים בכלל.
ואנחנו שלושה
והקירות בכלל בצבע,
ואני ילדה טובה.

אז לישון ולחלום עמוק, על
זיעה ושמוק.
כמעט להרגיש את האהבה והטירוף
זועקים בתוכי: עוד!

בוא נראה אותך גבר,
ובואי נראה אותך גברת
האם ניתן לעמוד בפיתוי?

ומצחיק שדווקא יושבי חוץ החדר יגלו,
שגם אתה בענייני חינוך
מרביץ תורה בחושך
ליאפית טמאה.
הצניעות בשיאה.

קצת קרירה בקיר, עטופה
באשליות העתידות להתפוצץ בפנים הרדומים.
חדר מיוזע נוטף
תעוזת נעורים עשויה ללא חת
(אך מלאה בזין)
ולהם בכלל חם.

הייתי רוצה להיות איזה עציץ או
ואזה בחדר
כדי שארגיש שיש בי שימוש.

פתאום הירוק כבר לא כל כך בוהק,
הלב כלל אינו דופק,
אפילו קצת צוחקת.
ואתה נעלמת בחושך.

ואני יודעת שגם כשתפציע השמש
בשמיי האורן הרחוק,ונגלה
שנותרנו רק שנינו,
נמשיך להיות שלושה-
אני אתה והעצב.

שלישייה