פעם הייתי כותבת מידי יום

היתה כמו התניה סביבתית

יום בו לא כתבתי נחשב יום מבוזבז

יום לא הגבתי נחשב ליום דיכאון

היום כבר לא

 

נותנת לכל שיר זמן אוויר...

מאפשרת במה גם ליוצרים אחרים

קוראת את הרוב

לא תמיד נוכחת

לא מסתגרת

יותר פרספקטיבה לוקחת

ממרחק של מקום וזמן

החוויה אחרת

חווית הכתיבה הקריאה והתגובה

 

סוג של בגרות ?

אולי...

 

סוג של בשלות ?

אוליי...

 

מינון קצת אחר..

לדעת לשחרר עצמנו מכבלים

בהם אנחנו את עצמנו כובלים

 

תבורכו בסופשבוע נעים

מרינה ב.א.