בכפר ירוק נידח

ניצב מגדל

לבנה על לבנה

קירות מתקלפים

משילים את צבעם הדהוי

מגלים עצמם מחדש

במערומיהם.

 

ריק, נטוש

אין עובר אורח

שישמע את קול זעקת

הבטון המתפורר.

 

היה זה איש מקצוע

לא מוסמך,

הותיר בסיס רעוע

וברח.

 

לפעמים חלק אחד

מרעיש

מאיים ליפול

אולי רוצה להרוס

יציבות מדומה

של שנים שעברו

בדומייה.

 

כל תזוזה,

אוושת הרוח

מרעידה את הקרשים.

בזה אחר זה

עפים

מסמרים חלודים.

 

אני מגדל.

בין עצי התות

מסתתר שלט:
"לא להתקרב.

בסכנת התמוטטות".