נכתב מזמן...כ3 חודשים לאחר חזרה מהמשלחת לפולין....

קר, כ"כ קר,

אני לבושה במכנס, ארוך ועבה,

בסווצ'רט ובמעיל,

על צווארי כרוך צעיף, שלא יהיה לי קר,

עכשיו ספטמבר, סתיו

וקר, כ"כ קר.

אני הולכת במחנות,

השטחים ירוקים,

יש קצת בוץ.

נעמדת לפני חבר,

שיחבק, שיחמם

וחושבת...

חושבת על אותם האנשים,

שעמדו באותו המקום,

רגליהם דרכו היכן שרגלי,

רק יחפות,

והם ערומים,

והם רועדים,

והם נשים,

והם גברים,

והם ילדים,

וקר, כ"כ קר.

והיום, אחרי יותר מ60 שנה,

אני עומדת כאן, מכוסה בבגדים,

כדי שלא יהיה לי קר,

באותו המקום ההוא,

שלהם היה בו,

כ"כ קר...