למלא דפים שמצהיבים ממילים, עד אחרון

האיברים הפנימיים שיצופו..

זה קל;

מצונפת במושב האחורי,

ואין לאן ליפול. משועבדת לעצמי

עם שמיכה רקבובית מדמעות,

מלקקת את אחרון הפצעים.