בוקר בעיר ספקס שבתוניסיה,אלפי סנוניות חגות מעל, חלקן נוסקות,חלקן צוללות, חלקן במעגלים מעגלים.ציוצם נשמע בכל העיר ,עורו עורו ישנים . מישל הקטן עם "כפה" ביד יצא

לקנות בגטים ולחם איטלקי. התור אצל האופה היה ארוך כמידי בוקר. "בונשור" מישו "בונשור"

"מאדם נעים".הריח של הלחמים גירה את מערכת בלוטות הרוק.על המדפים מונחים: "מיל פיי"

"בריוש בשוקולד","קרואסונים" בכל מיני טעמים. "שו הא לקרם". "האקלר".עוד מיני מרציפנים.

בחוץ עוד נשמעו ציוצם של הסנוניות כשהמוכר העיר את מישל מהחלומות,כן מה בשבילך חמוד.

המ המ שני בגטים אפויים היטב, שני לחמים איטלקים גם אפויים היטב.