אגדת המוות

כדג ללא מים שוכב ומתפרפר,
כחסר בית החיי ברחוב אני גובע מרעב,
כגזע עץ אני תקוע במקומי,
כסלע על שפת המים אני שחק מהחיים.
וכך לבדי באמצע שום מקום אני עוזב את
החיים בלי לומר הגה או לצעוק לעזרה.
אני פשוט שוכב לי לקראת מותי,
שוכב באמצע יער עצל על דשה מוצל משמש קודחת,
שוכב ומתפלל למותי שכבר יקרה.
אני מרגיש לא שייך לבין החיים ואני רק סובל
מכל רגע שעובר בשכיבה ביער זה.
ביער אגדות המוות.