אהבה, שנאה וקנאה

באו לבקרני

דפקו על דלתי

הלמו בחלונות כוחי.

אשנב קטן של געגוע הפציע

משיב להם בברכה

שואל מה נשמע

זוקף את אישוניו

בגאווה רמוסה.

 

אהבה מייסרת וענוגה

חייכה בביישנות גלוייה.

שנאה קולחת וחמה

הביטה ברשעות בחברתה.

והקנאה

חימתה פי שבעתיים מקודמתה.

 

השילוש הקדוש,

כך כיניתי אותן.

הן באו לעזרתי בכל עת

גם כשלא נזקקתי אליהן,

בנו סביבי חומת אש

שעשוייה מקרח קפוא-

קרח של רגשות.