מי את

ילדה תועה

להיכן נעלמת

מרדנות שובה.

אפלולית מבטך

מתמוססת בקו האופק

טפיפות צעדייך

נאלמו כהדים.

את הינך

ואינך.

נשמתך גלוייה

וגופך בלתי נראה.

את רוצה,

כמהה,

דוממת

והומה.

כל כולך

אישה נערה,

תשוקה שמתחבטת

בילדותיות עלומה.

 

צאי ממקום מסתורך

גלי את עצמך

הרי את

מרדנית ככוכבים.