רציף חיי

13/03/2011 18:30 | עליזה ארמן זאבי
 
ממתינה על רציף חיי,
בין שפל לגאות.
המיית הים כבושה,
נרגזת חליפות.
גלים משתברים,
רוכבת על גבם,
נדה כקליפת אגוז.
בתוכי שוצף נחל געגועים,
נטמעת באגמים של תקוות.
תעצומות הנפש חורטים בי,
אהבה ניצחית,
כנאמנות של כלב.
אטע בם נחלה,
עד גבול השיכחה.