אי שם מעבר לקשת בענן

אי שם בקצה הקשת בענן
אי חלומתי ,
חופי האין סוף גרגירים
זהובים נוצצים באור יקרות,
השתקפות עיניה
המביטה משמי התכלת,
על חלקי נפשי הפזורים
ניצוצות אור מחזירים.

גלי הים מוחקים את
עקבות צעדי הרטובים,
בדרכי לקטוף את ערגת נפשה
פרי עץ ההילולים
משאת תשוקת האדם
פעימות אש
ליבה לעולם לא נדם.

דרך ארוכה ומפותלת
שם דמותה עומדת,
הילתה זוהר נגוהות
גלימתה עירום גופה
התעגלות חמוקי אישה,
געש תום הטבע
מפגש ים ויבשה.