כאב גלוי

עפרון ונייר דרככם לי מותר

לחשוף פצעים, להגלות את השאר.

על לבן אני כותב שחורות אשר בלב

אמת שעוד לא מצאתי והמון המון כאב.

הידיים כותבות, העיניים דומעות

על אהבות, אכזבות ותקוות אבודות

כותב בבכי מדבר בצחוק

מדחי אל דחי העצב עמוק.

החיוך נבלע הסבל נטמע

בחולות הטובעניים של הדרך אל הלא נודע

ואני מסתגל, כמעט מתרגל

מאבד ומוצא, קם ונופל.