גופך נמס בין הסדינים

תנומתך מסתירה פנים

מסתירה ממני חיוכים

ורק עצבות תנומתך

מעבירה בי כעסים

לצידך ולבד

זמן עבר ולא שב

והרוח מכה בבקרים

חורף קיץ וערפילים

אני בוכה עכשיו...

גופי נמק בין הסדינים

ורק עצבות תנומתך

זועקת אל האלוהים

לצידך ובדד

לצידך ולבד

זמן עובר ולא שב

והרוח מכה בבקרים

סתיו אביב וערפילים

אני בוכה עכשיו....

בוכה תחת הסדינים