שמיכת טלאים28/03/2011 00:59 | מורן קלא מצליח להיפרד
מזיכרונות כה רחוקים כאב בלחץ שלא יורד פועם לי בורידים
כמעט וחולם שאני מתעורר מהיום-יום שהוא סיוט איום שלא עובר.
בוחר בקפידה זכרונות קטנים שיהיו לי לצידה למסע של כאבים.
פתיתי הזמן כבדים באוויר אני לא מוכן לעצמי להזכיר
שוב, כל זיכרון קטן בשמיכת טלאים נרקם שוב, חיוך שנדם כמעט יחזור לרגע לעולם.
שוב מקדיש דמעה מלוחה לחיוך שנקבר לבד באדמה.
|