שקעתי עמוק בתוך שנתי,צללתי אל עולמות רחוקים,

רחוקים במחשבות שלי,אך לכולנו הם כל כך קרובים.

זה לא בועות אוויר שעולים,זהוא עולם שלם של מים,

אלפי דגים מרהיבים,ראיתי גם לוויתנים, לי שורקים.

 

באותה צלילה אל עבר ריף של אלמוגים עבר דיונון,

כזה עם זרועות רבים,מחפש קונכיות לזלול בתיאבון.

לפתע זרחה אלומת אור,מזמינה אותי לצלול עמוק,

חשתי שאני שוקע שוקע אל האור,לא יכולתי לצעוק.

 

לא היו אלה צוללות שאבדו,גם לא אוניות שנטרפו,

רק סוסוני ים למאות לאלפים שדהרו במים ודהרו.

עליהם רשומים שמות בני אדם בעולם וכל הבקשות,

נסיתי לאחוז בסוסון ,לשאול האני בעולם המשאלות.

 

כי הייתה לי בקשה לחג החירות הבא עלינו לטובה,

להתיר אסורים מכלאם,גלעד רוצה לעלות מהחשיכה.

שנים רבות שהוא שוקע וצולל,בתוך עולם אכזר,

גם אוקינוס שלם,לא יעשה את גלעד שם מאושר.

 

חג החירות,חג האביב,אני שקוע בתוך צלילה,

לקחתי איתי לשם הרבה בקשות עשיתי רשימה.

חלקתי אותה לסוסוני הים, אי שם במצולות.

אל תשכחו זה חודש ניסן,אין מתאבלים יש רק שמחות.