ריחך נדבק בשמלה ישנה אשר מונחת בגב הארון

נשימתך עדיין נשמעת מאחוריי, כמתהלך לצידי, עוקב אחרי ובוחן אותי בדרכי.

הדרך שבה היית חוצה איתי את הכביש, הפחדים שלך, 

הנחמה שלך בכף ידי המלטפת את פניך.

החינוך האדוק שקיבלת,הרוחניות שרכשת.

המאכלים האהובים עלייך שעדיין רשומים בתוך ספר המתכונים תחת הכותרת "המועדפים של בעלי" מוצאים את דרכם לשולחני, המעוטר בצלחתי, מיותם מצלחתך אשר מחכה במטבח שתשוב.

שמותינו המתנוססים יחד בחן על גבי שילוט של חנות בתל אביב מחזירים אותי אחורה בזמן לימים של שמש וקניות, לרגעים של ריחוף באוטובוסים וברחובות.

אתה הוא המלאך הנשלח אליי בימים חשוכים, בא להצילני מיאושי שלי.

אתה הוא השטן אשר מתיש אותי במחשבות עליך.

ראשי כה מבולבל שאינני בטוחה עוד בזיכרוני ואולי באמת היית חלום, אגדה אשר יצרתי במוחי, אשליה של זוהר מושלם.

אפילו בשמי - אשתך - מאבדת אני את עצמי והופכת להיות שלך. אשה שלך. שייכת לך. 

(המכתב היפה ביותר שבעל יכול לקבל)