אילו ידיך10/07/2006 09:48 | מרגלית בר-צביאילו ידיך שחפנו בחוזקה את התסכול והזעם וחבטו כאגרוף את הדרך לזעוק זעקת החיים. זה ליבך שהוביל אל גלים ספינה מפלסת תקוות בימים טעונים מתנפצים אל חופה של מולדת. אילו ידיך שעטפו את גופי בתום של ילדות בעוד חום רחם נסוך על פניי. בימים של גבורות אחזתי אילו הידיים כאשר נשמתך פרחה אל האור להיפגש עם הבלתי נודע עם נשמות תאומות. ידעתי כי לא אחוש את הנועם את העוצמה והביטחון את הליטוף האוהב של אבא עוד לעולם . אילו ידיך שדממו . |