שוטטו בלי לעצור , להקות של אווזי בר,

הם צעדו געגעו, הרעש נמלא סביב,

וכל השכנים קיטרו, מתי תפסיקו להרעיש?,

ובאו קצבי כל העולם, עם גרזנים וסכינים,

ושחטו את כל האווזים, ומנוצותיהן מילאו כרים,

הרחובות נמלאו בדם, אבל לאיש זה לא אכפת,

כי העולם ישן, על כריות האווזים, שנשחטו בסכינים.

הרחובות כבר התרוקנו, כתמי הדם לא התביישו,

והכלבים בלי סוף נבחו, ניסו לומר קצת תעזרו,

החתולים עמדו על הפחים ויללו, 

הכל נמלא בפשפשים, הקצבים אמרו מספיק,

שלפו את כל הסכינים, טבחו בכל חתול, בכל כלבה,

הרחובות שקטו שנית והדממה שלטה.

הדם נזל אט אט, מילא את כל החצרות,

כל צמח שפרח מיד נבל, והחמצן אזל בסוף,

אנשים בכו ברחובות, עד טיפת הכוח האחרונה,

כתמים של דם ברחובות, מתים מתים, גופות גופות.