היו לי קולות רבים,
כל אחד מיים חיים,
היום הקולות עזבו,
אותי מאחור שכחו.

קול אחד יצא לעיר,
למצוא שמחה בחיים הסביר,
מצא סיפוק ואהבה,
ואני המשכתי בלי קול נחמה.

קול שני לרחוק נסע,
את הים הוא חצה,
נשארתי עם מספר קולות,
ההבנה - קול אחד פחות.

קול ההצלחה הלך בעקבות השני,
עושא ואושר לא ימצא אצלי,
נשאר לי רק קול אחד,
אני וקול ההגיון בלבד.

מאז אבד קולי האחרון,
השתגע קול ההגיון,
עכשיו נשארתי באמת לבדי,
אילם - בלי קולות נפשי...