התהייה ,הסליחה ,המחשבה הארוכה ,הבריחה ולבסוף.. הפריצה.

אך מה הטעם בכל זה? מה הטעם?

המרוץ האין סופי בזמן ,המלחמה בבלתי מנוצח

כמה שנרוץ ,כמה שנסע וכמה שנרצה

הזמן ,אותו לעולם לא ננצח ,לעולם לא נעצרו

המהירות... חוסר השקט... מחסור בזמן?

או שאולי,מחסור בנו

התעניינות באחר ,בשונה מאיתנו ,שלנו ,שלמענו את הזמן ,אנו מחפשים.

הזמן ממשיך לעבור ,אך ניתן ונשאר לנו אך ורק

להנות ממנו ,ולנסות עוד להבין

ולמצוא את החסר בנו ,את הסובב אותנו מעצמנו

ההמון ,הכל סוחף אותנו מעצמנו ,לוקח אותנו אל מקום שונה

מקום שונה מהמקום אשר אנו באמת רוצים להימצא

זהו היומיום ,זוהי השגרה ,אלו האנשים ,אלו החיים