הבריחה מרכבת המוות אל החיים- סיפור אמיתי

01/05/2011 12:16 | ג
באחת השבתות בחורף האחרון נתן לי אבי צרור של דפי פוליו בכתב ידו, שנשאו את הכותרת"קורותיי בזמן השואה",עד אז ידעתי רק שהיה בבריחה מתמדת מהנאצים וממשתפי הפעולה שלהם, לא יותר.אבי יליד צכיה,בן 91 שנים,מתפקד טוב ביחס לגילו, וצלול בדעתו. נפשי סערה ימים אחדים אחרי שסיימתי לקרוא את שכתב, רק היום בגילי המתקדם אני יודע את שעבר באחת התקופות החשוכות ביותר של עמינו, והתקופה הקשה בחייו. תשע פעמים ספרתי מהכתוב, היה בסכנת חיים מוחשית, קיומית לחייו  בזמן השואה. באחד המקרים התחבא אבי עם משפחתו בביתה של אישה נוצריה טובת לב שנתנה להם את דירתה והלכה להתגורר אצל בנה. באחת האזעקות ירדו תושבי הבית למקלט, אחת הדיירות שמה לב ששעון הגז שהיה במקלט של הדירה בה שהה אבי ומשפחתו עובד, היא שאלה את האחראית לבניין מדוע בעלת הדירה אינה יורדת למקלט ונענתה שזו אינה בביתה, חשדה התעורר שיהודים מתחבאים בדירה והזעיקה את המשטרה הנאצית, האחראית לבניין שהיתה בסוד העניין,עלתה במהירות להזהירם, והם הצליחו להימלט בעור שיניהם. במקרה אחר כבר היה אבי ברכבת המוות שנסעה למחנה השמדה, אבי שישב בסמוך לדלת הקרון הבחין שהדלת חזרה מתיקון ואחת מקורות הדלת ,בסמוך לסוגר תוקנה והוחלפה בקורה חדשה עשוייה מעץ רך יותר משאר הקורות,באמצעות אולר שהיה ברשותו הצליח אבי אט אט לחתוך בקורת העץ החדשה עד שיצר פתח גדול דיו כדי לשלשל ידו החוצה, לפתוח את סוגר הדלת מבחוץ, להציל עצמו ורבים מחבריו לקרון שזינקו החוצה בלילה חורפי מושלג אל הלא נודע.  מאז שקראתי את הדברים לימי שואה יש משמעות  גדולה ומיוחדת יותר עבורי  משנים עברו.