שילחת אותי לדרכי

הנחת שאחרי זמן מה

אשכח

אסלח 

אמחק

אקח איתי את רגשותי

הסוררים

ואעזוב את רגשותי במנוחה.

אתן להם לנום בצד הדרך

לצבור כוחות

ןלחזור אליי מעוטי יכולת.

 

טעית

אני עדיין כאן

נוכחת במלוא כעסיי

נושמת בכבדות

מלחץ עצביי

טועמת לראשונה

מהי אהבה  שאינה תלוייה בדבר

שימיה ספורים

כבר מתחילת היותה

שמבוססת על מילים

ודמעה קרה.

 

ידעתי מלכתחילה שאנחנו כמו

סיר בלי מכסה

ידעתי, ודממתי

הדחקתי את הספק,

וגררתי את הוודאות

לתוך מעטה שיקרי

של הבנה מוטעית.