על קדרותם של שמים אני שומע

ומבטך ממני והלאה

מבטי נעוץ בפלאי הבריאה

בים המביט אל תוך עיניי

ואת שוצפת גלים של רגע

סוערת לרגע

ואת כותבת מילים ללא לחן

מזמזמת נעימת דבורים

פי פעור לנשיקות הפרפרים

ופיך חתום בשתיקות ארוכות

ארוכות מדי לפעמים

היה רגע שאמרתי

היה רגע שמעדתי

רק הים אחזני

סוחף את ריגושיי אל החוף

שם הבחנתי בפסיעות

סימני רגליה של נסיכה

על קדרותם של שמים אני יודע

ומבטי בתוך מבטך

שואל מדוע...

אין פנים לאגדה ולמלכה גורל ידוע

היה רגע שהקשבתי

היה רגע ששמרתי

אותך בתוך הלב

והים אחזני...