מיס תומפסון ישבה וחשבה:

החתול רץ במעגלים, התולעת חפרה אדמה, קלפים אדומים - איורים מצריים, סוללה מונחת, מפתח אדום אחד, השני שחור – יש נייר. שולחן עגול.

מיס תומפסון הייתה עצובה - המסקנה שלעולם לא יהיה הבינה. המחשבה באה בשעה שלוטפה מים חמים כשהמחוג הורה שעה אחר חצות. בדיוק מסיימת לאונן והולכת לנקות במים רותחים, משרה מלפפונים חמוצים. "היה נחמד לאונן אחרי ששבוע לא קרה" חשבה, מקלחת, זרם מים חמים ולא רותחים – שוטף, לוטף קוטף - פורס.

מיס תומפסון חשבה בשעה אחת וחצי:
מיס תומפסון לא קראו מיס תומפסון כיוון שהייתה נשואה למר תומפסון. ילדים לא היו ולא הייתה אלמנה - חולה סופנית. הייתה בת עשרים וישבה על ספסל, חשבה:
מיס תומפסון הבינה שלעולם לא סיפרה מה קרה. מיס תומפסון לא נאנסה. מיס תומפסון לא שמעה, מיס תומפסון לא אכלה – הייתה בת עשרים, ישבה על ספסל וחשבה:

כל יום מסיימת מיס תומפסון בישיבה על ספסל וחשיבה מעושה. מחברת כחולה, מלאה דיו סגולה הייתה מוציאה. עט בבית, מקלדת וירטואלית מקלידה. בסוף כל יום הייתה מיס תומפסון יושבת על ספסל וחושבת: "חשיבה מעושה, חשיבה מעושה, חשיבה מעושה, חשיבה מעושה, חשיבה מעושה, חשיבה מעושה, חשיבה מעושה, חשיבה מעושה, חשיבה מעושה, חשיבה מעושה"
ואחר כך חשבה:

מיס תומפסון הייתה עצובה, תולעת חפרה אדמה, מיס תומפסון חשבה – אף אחד לא יבין כשתנסה להסביר מה חושבת. בדרך כלל, שמיס תומפסון חושבת, זה נראה כך:

מיס תומפסון הגיעה למסקנה שלא משנה מה – מר ג'ונסון ומר תומפסון, ואם הזריחה בכל בוקר אינה במיוחד בשבילה, מיס תומפסון הגיעה למסקנה שלא משנה מה מר ג'ונסון ומר תומפסון, וזה, חשבה לעצמה מיס תומפסון "זה", חשבה:

מיס תומפסון חשבה:

גלים במהירות של אינטרנט.