היא עומדת עם צמות ארוכות הילדה של אימא,

קונים לה הרבה שמלות יפות, לילדה של אימא.

היא תהייה בלרינה ראשית, הילדה של אימא.

תלמד לנגן בפסנתר כנף, הילדה תנגן לאימא.

 

היא תלך ללמוד שחיה אומנותית,הילדה של אימא,

יקנו לה בגד ים עם כובע פרחוני, לילדה של אימא.

היא תהייה במרכז הבמה,  זאת הילדה של אימא,

בכל מסיבת סיום יבואו למורה, לילדה של אימא.

 

השמלו נותרו בארון עם נפתלין,לזכור אותה ילדה,

הצמות השמורות בניילון בארון,נתרמו לילדה חולה.

נעלי הבלרינה מעולם לא נשחקו,כי לא עלו על במה,

הפסנתר הפך לכוננית לכל הפרחים,גם לוזה יקרה.

 

היא שוחה הרחק מכאן עם דולפינים זאת הילדה,

היא אוהבת לשחות בבגדי חווה עם עלי התאנה.

היא כבר אימא חובקת ילד היא לא רוצה ילדה,

היא מטיילת איתו מחוף אל חוף באושר בארץ רחורה.