לא, לא כשה לטבח הובלנו, אבל מכה עצומה ניחתה עלינו, הותירה גופנו רצוץ, את רוחנו המומה ודואבת.
שנים אחר כך קמה לנו מכורה. מקצות עולם הגענו . בלב הומה נקבצנו, בעיניים כלות.
אז, אבוי, נגלו עוולותיה.
מול עיננו התשות הפכה ארץ קודש - חולין. ואנו, גופנו צומק כל כך, ולנפשותינו לא בא מזור.