ביקור חולים

04/06/2011 20:34 | גנסיס
אצלי חרף
אצלה עוד סתו
בפתח החדר היא עומדת עכשיו
מוארת,מאירה
לוטפת אותי מרחוק
הנה,קרבה היא עכשיו.
בעיניה מראה לילות אהבתינו:
הסערות,כאב הכיסופים
אושר הביחד.בעיניה היא
רואה את הכל:צינור החמצן
(אינני בלעדיו לנשום יכול)
את שקית השתן,
אינה מתעלמת
כל דבר ששלי
אמרה פעם,היא אוהבת"השתן נקי,יפה,זה סימן טוב.הכליה מתפקדת"
אומרת לי,כאילו אמרה"אתה יפה וגבוה"כמו שלומר היתה נוהגת.אחר כך צוללת בעיני,ואת כף ידי שוב ושובנושקת,לוטפת
 כף ידי זרועותי.
לא האמנתי לה כשאמרה
שפעם אאמין בך
אלוהי.