סדינים מלוכלכים
פניך ירוקות
לחצי לי על ביצה
העולם עגום
ובו אנו אורחים

שיער דל על ראשי
חיי כפסי זברה
מבולבלים
מכים בי
זעם פורץ מתוכי
העבר הוא בוץ שמנוני

תעצרי את החיים