היתה בי מחילה

16/06/2011 19:43 | עליזה ארמן זאבי

פקחת עיניי לראות,

את רזי היקום,

לחוש עומק מסתוריו,

להלך ביינות שביליו

ברגליים יחפות.

בין קוץ, לדרדר,

השכלתי בינה.

כשהנחת בידי ורד,

התבוססתי בניחוחו,

חשתי הולם לבבי.

ידעתי האחת.

לפצח סודות הלב,

ללכת שבי,

והיתה בי מחילה.