ממתינה בתחנה

האספלט השחור 

שוקע בעייפות

מכובד הרכבים

שחולפים

רועשים ושורקים

רעילים

מחניקים.

במדרכה ממול

זקוף עץ שתול,

פרחיו האדומים

כמו מפל בוהק,

מצמרתו נשפכים.

והוא יפה ושותק,

ואני מביטה

שותקת

ומחייכת...

רוחלה.