את יפה כמו מלאך

כשאת מביטה בי

קרני השמש יוצאות

עור גופך זך ושקוף כל כך

אבל אמא אמא

כשאת מתקרבת

הכל נעלם ונעמד דום

את פוגעת בי עם גרדום

למה אמא לפגוע ולברוח בילדה הרגישה

כשהיא מראה לך את המכה שעברה?

את הטראומה?

פעם דמיינתי בראשך פרחים

עכשיו אני רואה שהם רק עשבים

שנפגע לך המוח

את פוגעת חזרה

ולא מחשיבה את המכה,

מדמיינת אותה, שלא קרתה.

אין לך מנוס ואין לך שום מנוח 

אז בלי כוח אצעד לי 

לעולם אחר

בלי אמא שתשמע

את תפילותיי

ואת המכה

כשאני מספרת עלייה...

היא מנצלת אותה לטובתה

היא- מישהו אחר!