צבעתי חדריי

בחומר שנשאר

החלקתי את קמטיי.

ניסיתי בנותר

לאחות את שנשבר

למחוק את הפצעים

להרחיק כאב מוזר

לשכוח בעל אכזר.

עורי העדין והרך

לא נכנע,

לא בקע..

נשארה לי הפסדה

החלטה מאוד נוחה,

גופי עטפתי עדיים

ציירתי פניי בצבעים

הרעפתי על שפתיי חיוך

הזדקפתי

והתחלתי לעוף...

רוחלה.