קיץ נדהם

10/07/2011 09:13 | יצחק אור
 
בקיץ ההוא המסרב פרידה
אני
משלוח מנות של רוח סער
ארורת קוצים וכאב
נוסע
מחפש את המקדש
שומע-
דמעות
 
גגות הבתים בפירנצה
לאחר גשם פתאום
ככלניות רכלניות
תולות עיניים בשמים
והינה-את
מעבר לגשר
מדברת בשפת הזריחה
 
ויהי לילה
אני חיית טרף על חסדייך
מחפש מזור
עם שחר,
יונה הומיה
 
הינה את
פורמת שומרי הסף
וזה הממזר החצוף, השובב
בן בליעל
פורץ החוצה מחייך
חסר מנוח ממתת ידייך
מבקש להבקיע
ציפור כלואה
מבקשת בית
באוצרותייך
 
לא ארץ לו ולא מולדת
לא לב ולא מצפון
חסר דגל
בין כאן
ואם בארץ רומי
מבקש לשבור שבר
מגחך לב שבור
 
 
ואולי,
אולי
האביב עוד יחזור ויגיע
מחפש שמש
מתחת לשברי הלוחות.