תמיד איתי,

בחדר לצידי.

 

קורץ בעינייו,

ומזיז את הזנב.

 

הוא כל כך נבון,

מאפשר לי להביע את מלוא היגון,

פשוט יושב לו ומקשיב,

לאותם מילים שבלב זה מכאיב.

 

ועינייו הירוקות לליבי חודרות,

מה שמזכיר לי שאני והוא זה שתי נשמות שונות.

 

וכשהוא מגרגר אני תמיד מצטמרר,

מרמת הבטחון שהוא משדר.

 

איתו אני מרגיש הכי פתוח,

לשתף אותו במצבי- הרוח.

 

בעת הכאב שאליו אני מעביר,

הוא מסתכל עלי בפרצוץ כה מחוויר.

 

הוא כל כך חמוד ומושלם,

הוא לא אנטי נגד כל העולם.

וכשהוא נמצא לידי,

אני מרגיש שמצאתי חבר אמיתי.

 

פרוותו כל כך נעימה למגע,

ואני מוקסם מרכות הפרווה.

 

הוא כל כך מתוחכם,

מנקה את עצמו פה ושם,

ואת כוס המים תמיד גונב,

לפני שאליה אני מספיק להתקרב.

 

עם צלילי הפסנתר הוא נרדם,

וכשהוא יושן במיטתי, הוא כבן אדם.

 

אין מה להגיד פשוט חתול חכם.