שירת הלב כמו הלמות תופים בקרנבל,

סוחף אותך עמוק אל האושר האומלל.

באותם רגעים שהייתה מאושר בעולם,

מתחוור לך שזה היה זמני הוא נעלם.

 

שירת הלב מושך כמו מגנט אל הפלוס,

לפתע מתנתק אתה נשאר עים המינוס.

הלב נשמע כמו מפלי הניאגרה רועשים,

מסרב להרגע אובדים לך כל החושים.

 

שירת הלב כמו קולו של שחרחור מחזר,

בצבעו השחור בוהק את הנקבה מסחרר.

היא נסחפת בזרם הצלילים אל  רשתו,

מתקרבת בניתור הוא מבצע את זממו.

 

שירת הלב אינה מפסיקה כל עוד חיים,

היא נועדה לתת את הפלפל לאוהבים.

לו היתי לב הייתי יוצר מקהלה אדירה,

שבה כל נגן ידע לנגן את שיר התקווה.

 

שירת הלב היא היא התקווה לכל אדם,

ידוע שבלעדי ניגונו כל אדם היה נאלם.

שירת הלב היא אותה אהבה גם חום,

אם נאזין לה כולנו, תסחוף אותנו היום.