אילו היית באה ואומרת פתאום
שביננו מפריד גורל וחלום,
בעצב הייתי מחבקך לשלום,
שוכח את שהביאני עד הלום.

 

זו רק הדרך שמפרידה ביננו,
נהר הירדן שזורם ביננו.
מי כמוך לדעת,אלה רק מרחקי דרכים
וכשנוסעים מהר, המרחקים קצרים.

 

הרי תדעי, אישה.
דעי, את האישה !
דרכך ונפשך שומר מעוד אכזבה,
רואה אותך, מתכסה בתכלת של אהבה.