שכבת מוטל במיטתך בין שמיים וארץ
נטיפי אור בוהק שחררו דלתות נפשך
ראית מלאכים לבני כנפיים עטורי זהב
חגים מעלייך במעגלים חרישיים
מרותק בניגון רך לחזיון לופת
ידעת כי הרגע לו ציפית הגיע
נפשך התאוותה לנחמת האורות הלבנים
לדרך אלוהי השמים המאספים

ידים חזקות אחזו בך,אינן מרפות
לופתות שאריות חייך
קולות צועקים
רק כאב אהבתה של אשה
הנחית אותך באחת לארץ הכאן

בין שמים וארץ