השבוע
לפני 24 שנה
עשינו עליה
משפחה 
הורים ושלושה ילדים
ילדה אחת ישר אל הצבא
ילד לכיתה ב
וילדה לכתה יא
עולים חדשים שעלו מהערבה
הגענו לערבה תמר ואני ישר מהצבא
הקמנו ישוב
בנינו אזור
וילדנו ילדים
עסקנו במחקר חקלאי
ועסקנו אולי גם במחקר של קושר סבל של האדם בערבה
וביום אחד החלטה
עושים עליה
מדוע עליה
כי כאן בארץ
השפה אחרת
שעות עבודה אחרות
אנשים אחרים
חום אחר
מים אחרים
גשם אחר
מהירות אחרת
כסף אחר
הרגשנו כמו עלים בארץ שלנו
והבנתי מה זה להיות עולה חדש בארץ חדשה
לפלס דרך
למצא עבודה
להכיר אנשים
לכתוב
להביע רגשות
ולהיות קרוב  אל התרבות שכאן
שם בערבה בימים ההם לפני 46 שנה
כסף היה בונים
לחם הגיע פעם בשבוע
חשמל היה רק ביום
חום של 40 מעלות חום רגיל
סופות חול
ובלי זקנים
ובלי בוגרים
כולם צעירים
ורחוק
המכוניות היו אז איטיות
הכביש בהתחלה לא היה היה סולינג
חנות היתה צרכניה אחת קטנה
ושצריך היה לנסוע לרופע 140 ק"מ
ושצריך לקנות נעלים לילד  140 ק"מ
ושאני רואה עולה
חדש בארצינו
אני מבין את העולה
את הקושי
את המאמץ
את הנסיון
קשה מאד להיות עולה חדש
עודד