שעת צהריים. אני מתנדנד בערסל,נים לא נים. לפתע, מצלצל הנייד שלי,

אני מרים,  הלו?  מעברו השני של הקו, שאגה ,  "הר הבית בידנו"

קפאתי על מקומי . לא שלום , לא היי , לא,  מה נשמע ?

מוטה גור , צועק לי בסלולרי "הר הבית בידנו".  התעשתתי.

קלטתי את גודל השעה , וגם את חוסר ההגיון,  לאחר שתיקה קלה,

של הלם.אמרתי :"מברוק מוטה ",והוספתי ," שיהיה בשעה טובה "

ובעודי מתאושש,ומוטה גור עדיין על הקו,שאלתי :"מוטה , מה אתה עושה בסלולרי שלי?"  שנת 2006?   אתה לא חש תלישות כרונולוגית???"

הוספתי לשאול .  צחוקו של מוטה , הידהד מעברו השני של הקו.

"עזוב כרונולוגיה זה לא הזמן " , אמר בביטול , ואני ממשיך להקשות ,

"אבל מוטה ,אתה יודע , הר הבית?  שנת 1967 מלחמת ששת הימים ?

אנחנו ב-2006 ! ,כאילו דא ???" הוספתי מוכה תמהון .מעברו השני של הקו ,אומר לי מוטה גור   "שנת 2006 ?   סלולרי ? הכל מתגמד ,

 לעומת  הר הבית "  ובטרם נמוג   ממכשיר הטלפון ,

הספיק לאמר לי  "ת ת ע ו ר ר" . 

ואכן  התעוררתי  לקול  צפירת  אמבולנס  שעבר  ברחוב .

-

-

הזכויות שמורות

-

-

הערה:מוטה גור- ז"ל . מפקד חטיבת הצנחנים ,במלחמת ששת הימים.