ידיעה מרעישה,

בחפירות בירושלים

נמצא פעמון זהב

מכוסה עפר וסחי

משערים כי

היה תלוי

על גלימתו של כהן גדול

בתקופת הבית השני-

ו ל י ב י   נ י ת ר

 

הרי ימי קיץ ללא מספר

וחורפים רבים

היית תלויה על לוח ליבי

בית ועוד בית-

ראשונה לעד

אזוקה בזה הפעמון

בזהב אהבתך

 

וכזה הפעמון

באו אחר ימים רעים

נפרם החוט המוביל

נשרת בדמעות

מאפוד חדריי

כאילו מעולם לא היית בי

 

לא אדע,

אי עוון נשאתי

הרי גלים אינם מותירים צל

אך אהבתך

חרבות כאב בי

כעוף החול, בוקעת מירושלים

בפעמון זהב

 

ובלילות בהם מלאכים פוקדים חלומי

נשבע אני לך

איני מניף סדין לבן

מתריס כנגדם

כיעקב בסולם

חוזר ומטפס אהבתך

 

עדיין נושא בעול

ליבי ספינת מפרש עקשנית

במסעי המעייף

קוצים מסמטאות העיר

עטורים לראשי

לא נכנע, בשקט...אוהב

 

ממשיך ונוסע-

מחפש את המקדש.