רוקדים ללא דמעות,
את ריקוד המוות,
הכל כאן מעוות,
שקט ומחוספס.

רסיסי הטל מכים חזק,
מביטים בתוכחה,
יודעים היטב,
את אשר מתרחש.

והדם שנעלם,
מגיח מבין העצים.
שנית הוא יבליח,
עד אשר יגווע.

 

 

¥סנייפר¥# – כל הזכויות שמורות